1949-1946 קום המדינה

המשק העברי בסוף מלחה"ע ה-2, עוד בטרם המאבק על הקמת המדינה, כבר היה נתון בקשיים שעיקרם מחסור בידיים עובדות, קשיים ברכישת ציוד ומזון לבע"ח והתפרצויות של מחלות בקרב בעה"ח. גם מבחינת היחסים עם השלטון הבריטי היו אלה שנים קשות, שכן המאבק בו גרר תגובות עוינות כלפי הישוב. ימי עוצר הוכרזו במקומות ישוב שונים, ותנובה נפגעה הן מהפסקת המסחר והן מבהלות בשוק המזון, שהביאו לביקושים מוגברים ולחיזוק השוק השחור. תנובה נלחמה בעלייות המחירים ע"י ריכוז כמויות מירביות של תוצרת בערים, הכרזה על מחירים סיטונאיים קבועים, מכירה ישירה למוסדות שונים ועוד. מאמצי שיתוף הפעולה עם שלטונות המנדט נשאו פרי, כשאלה העניקו לעובדי תנובה רשיונות מיוחדים לנסיעה בדרכים גם בשעות העוצר.
ערב קום המדינה הפסיקה המנהיגות הערבית בא"י ובשכנותיה את אספקת התוצרת החקלאית לשוק היהודי. תנובה, שעודדה את משקיה להגביר את הייצור, דאגה לאספקת התוצרת החקלאית,  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

ובעיקר מוצרי חלב, לכל נקודות הישוב בארץ, וגם לירושלים, שכבר החלה להרגיש במצוקת המצור. המחלבות העירוניות והמחוזיות, המחסנים ותחנות ריכוז החלב, כולם פעלו תוך סיכון נפשות. בדצמבר הותקפה שיירת משאיות שהובילה חלב ממשקי העמק אל המחלבה בחיפה, ונהגה נהרג. שיירה אחרת שיצאה בדרך עוקפת לירושלים הותקפה גם היא, והנהג ומלוויו נפצעו. משאיות אחרות הובערו, נשרפו ונשדדו.

 
2 | 1 |