לאורך השנים התמודדה תנובה עם מציאות חקלאית כלכלית משתנה תדיר. בעניינים בעלי אופי ארגוני מובהק, נהגה תנובה להקים ועדות בדיקה פנימיות או לפנות לעזרתן של ועדות ציבוריות חיצוניות. אלה האחרונות הורכבו מנציגי תנועות ההתיישבות ואישים בעלי יוקרה ציבורית ותנועתית. תפקיד ועדות אלה היה לבדוק את הבעיות שהכבידו על הארגון ולהציע דרכים אופרטיביות לפתרונן. מרכז תנובה קיבל על עצמו את ביצוע ההמלצות, גם אם בסופו של דבר לא תמיד הן הוצאו לפועל.
ועדת לוז בסוף 1949 החליטה הועידה הארצית של תנובה למנות ועדה שתחזור ותברר את כלל בעיות תנובה. תנופת העלייה, ההתיישבות החקלאית בארץ והגידול העצום בייצור, הכריחו את תנובה להרחיב במהירות את רשת השיווק שלה. כעת היה עליה להבטיח הספקת תוצרת סדירה למספר צרכנים גדל והולך בנקודות ישוב חדשות. ועדת לוז, בראשות קדיש לוז, חבר הנהלת מרכז תנובה ולימים שר החקלאות,
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 |
הגישה את הדו"ח שלה בקיץ 1951 והוא אושר כעבור שנה ע"י מושב מיוחד של המועצה הארצית של תנובה.
גם
ועדת לוז עמדה על חוסר ההיגיון הכלכלי שבחלוקת תנובה למחוזות נפרדים, והמליצה על הקמת קואופרטיב ארצי. הוועדה מצאה כי המפתח לשיפור השיווק מצוי בהעלאת טיב התוצרת, ע"י הקמת מחלבות מודרניות, תחנות משוכללות למיון ביצים ומחסנים סיטונאים נאותים. ביצוע ההמלצות דרש השקעה גדולה מצד כל המשקים חברי תנובה, והדבר המחיש עוד יותר את הצורך באיחודה הארצי. ע"פ הצעת הוועדה יהפכו שלושת המחוזות - חיפה, תל אביב וירושלים - לסניפים מחוזיים של תנובה הארצית ומספרם יגדל. במרכז תנובה יוקמו מחלקות לענפי התוצרת העיקריים, שיכוונו את כלל היבטי פעילות הענף, בראייה ארצית. עוד המליצה הוועדה על הקמת שתי מחלקות חדשות במרכז, האחת לטיפול בענייני כספים והשנייה לעיסוק בפרסום. בבחינתה את שיטת הייצוג
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 |
בועידות תנובה הארציות, המליצה וועדת לוז על שינוי מהפכני והוא התבססות גם על היקף הפדיון של כל ישוב חקלאי, בנוסף למספר היחידות החקלאיות בישובים. המלצה זו לא אושרה בועידת תנובה, שאישרה את מהלך המיזוג כולו.
ועדת גבתי ביוני 1958 נתמנתה ועדה פנימית של תנובה שהתבקשה להתעמק בשאלות מבנה הארגון ובעיות שיווק התוצרת לאור התמורות שהתחוללו בחקלאות ובתנובה עצמה. הוועדה נתנה דעתה גם למעמדה של תנובה בהסתדרות, נושא שעמד על הפרק באותן השנים. הוועדה הורכבה מנציגי תנועות ההתיישבות ובראשה עמד חיים גבתי מאיחוד הקבוצות והקיבוצים, לימים שר החקלאות.
הועדה קבעה כי הטיפול בתוצרת הענפים השונים חייב להיות מנוהל בצורה ריכוזית ואחידה יותר מאשר היה. היא המליצה להקים חמישה אגפים מקצועיים אוטונומיים: לחלב, לתוצרת הלול, לירקות ותפו"א, לפירות ואגף חמישי לכל שאר הענפים דגים, בקר, שימורים, פרחים
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 |
ועוד. את מספר סניפי תנובה המחוזיים הציעה הוועדה להקטין ע"י מיזוג מחוז טבריה, ששרת את הגליל, עם מחוז חיפה, כך שתנובה תורכב מארבעה סניפים מחוזיים גדולים - חיפה, ת"א, ירושלים ורחובות.
בנוסף הציעה הועדה לבצע שינויים מהותיים באופן צבירת ההון העצמי וההשתתפות בהשקעות הכלליות של תנובה וענפיה השונים. בעניין מעמדה של תנובה בהסתדרות קבעה הועדה כי אין לשנות את מעמדה של תנובה כמוסד יחיד לשיווק חקלאי בהסתדרות. עם זאת נמתחה ביקורת על יחסה הסבלני של הנהלת תנובה כלפי משקים שלא עמדו בהתחייבות לשווק את כל תוצרתם דרכה.
המלצות ועדת גבתי אושרו פה אחד הן ע"י מועצת תנובה, והן ע"י חברת העובדים, מה שסיים את הוויכוח הממושך והמתוח על מעמדה הייחודי של תנובה בהסתדרות.
המלצות הועדה יושמו בסוף 1959 ותחילת 1960, כולל בחירת מוסדות מנהלים ארציים והקמת חמשת האגפים המקצועיים האוטונומיים, לימים חטיבות תנובה.
4 | 3 | 2 | 1 |
