הסיפורים

מזנוני תנובה הראשונים נפתחו בירושלים באמצע שנות ה-20 ובהמשך גם בתל אביב, שבה פעלו רב המזנונים בארץ. המזנונים נפתחו כדי להגדיל את שיווק תוצרת החלב והופעלו בשיטת זכיינות שבה החנוונים מחזיקים אותם על חשבונם, ושתנובה מספקת להם את התוצרת.
תחילה עסקו המזנונים במכירת תוצרת חלב בלבד ובהמשך התווספו לסל המוצרים שלהם גם דבש, ביצים ועוד מיני תוצרת. בשנות ה-30 הציעו המזנונים גם אפשרות אכילה במקום בעזרת שלושה ארבעה שולחנות קטנים. בתפריט: סלט, חביתה, גבינות, פירה עם לבן, מרק ירקות ועוד מאכלים פשוטים ומזינים.
בשנות ה-40 כבר היו בארץ מטבחי פועלים - מסעדות בשירות עצמי בהן ישבו הסועדים לצד שולחנות ארוכים, כשהתפריט ממשיך להיות פשוט וזול. מסעדות תנובהל'ה נחשבו אז למסעדות הגורמה של עידן הצנע. שולחנות לשניים עד ארבעה סועדים, שירות הגשה ע"י מלצריות לבושות חלוקים לבנים ותפריט עשיר יותר כמו "לביבות בננות בחלוק"  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

- בננות מצופות בקמח ובביצים שטוגנו בשמן עמוק וכוסו באבקת סוכר. לקינוח הוגש קפה אמיתי ולא תחליף הציקוריה המוכר. ב"זמר מפוחית" שלו כתב נתן אלתרמן: "אבל אני, על אף כל אלה, חי שמיים, אני קשור לאיזו תנובה מרופטת".לאור הצלחת חנויות תנובה בשנות ה-70 התפתחה רשת המזנונים למעין מסעדות, דוגמת פונדק תנו עוף ברח' אלנבי בת"א או הצ'יזבורגר שהציע תבשילים על טהרת הגבינה.
בשנות ה-80 כבשה את תל אביב יוזמה פרטית חדשה - מסעדה בית קפה תנובה'לה, המבוססת על תפריט חלבי עשיר. בפתח המסעדה בדיזינגוף סנטר ניצב פסל פרה ירוקה והביקורות שיבחו את האוכל המוקפד, שכלל סלטים, פשטידות, מרקים, עוגות מיוחדות ועוד.
 
2 | 1 |