ענף הלול

החל מראשיתה כמעט שיווקה תנובה עופות טריים, ובשנותיה הראשונות הצליחה לספק רק 50% מהביקוש. בשנות ה-40 של המאה שעברה כבר נרשמו קפיצות מרשימות ביכולתה: בשנת 1946 שיווקה תנובה 1,130 טון לעומת 755 בשנה הקודמת לדוגמא, עלייה של 50% בכמות. באותן השנים סיפקה תנובה לשווקים למעלה מ- 60% של בשר עוף המיוצר ע"י החקלאות העברית.
בשנות ה-50 הובילה תנובה שינוי מהפכני בענף, כשהחלה לשווק עופות מנוקים, ארוזים ומוכנים לבישול. בעקבות הנסיון המוצלח שהחל בחיפה, הקימה משחטות גם בתל אביב וירושלים; משחטת "עוף ירושלים" הוקמה ב-1962 בבית שמש, וכל תוצרתה שווקה ע"י תנובה. אלא שההחדרה לשוק הארצי נתקלה בקשיים, משקים התחילו להקים לעצמם משחטות אזוריות ובסוף שנות ה-60 סגרה תנובה את המשחטות שלה.

מהפכת העוף הקפוא
שנות ה-70 עמדו בסימן מהפכה חדשה. בעקבות שינוי מדיניות הממשלה, שעודדה את צריכתו של העוף  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

המקומי וחתרה להקטנת הצריכה של בשר בקר קפוא מיובא, זורז מאד יצור העופות למיניהם (פטמים והודים). ב- 1974 הסתערה תנובה על יעד חדש-ישן שלה - שיווק עופות קפואים. ציבור הצרכנים התרגל אמנם לקנות עופות נקיים ומקוררים, וגם נחשף כבר לעופות הקפואים, אלא ש- 80% מהצרכנים סרבו עדיין לקנותו. העוף הקפוא סבל מתדמית שלילית של עוף זקן, שמן ובעל טעם לוואי. תוך שנתיים שינתה תנובה לחלוטין את תדמית המוצר והביאה לכך שלמעלה מ-50% מהעופות שנמכרו בארץ היו שלה.
כדי להפריך את התדמית השלילית יזמה תנובה מחקר בשיתוף אוניברסיטת ירושלים. 200 עקרות בית הוזמנו לארוחה בבית מלון, בה הוגשו להן מנות עוף - חלקן הוכנו מבשר עוף טרי וחלקן מקפוא. הטועמות התבקשו לזהות איזה עוף השתתף בכל מנה והתוצאות התפרסמו בעיתוני התקופה לא ניתן היה לזהות את מקור העוף או להבחין בהבדלי טעם בין הטרי לקפוא.
הצעד הבא ביצירת התדמית החדשה היה הכרזה  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

על תחרות פומבית למציאת שם חדש למוצר, שבסופה הוחלט על השם "תנו עוף". העוף הוכנס לשקית כתומה ועליה הסיסמא "העוף הצעיר בשקית הכתומה". המוצר החדש מותג כאיכותי ביותר - עוף צעיר, לא גדול מדי, דל שומן, שנשחט בתנאים סניטריים קפדניים ובפיקוח ווטרינרי, ונארז בתהליך הקפאה עמוקה מודרני.
כיבוש נקודות המכירה היה אתגר נוסף בדרך להצלחת שיווק העוף הקפוא. ברוך מצנע מנהל "תנו עוף" בשנות ה- 70 סיפר: "עקרות הבית, מתוך הרגל של שנים, נהגו לערוך את קניותיהן בסופרמרקטים ואולם בשביל הבשר הלכו לאטליזים. הלכנו גם אנו בעקבותיהן אל האטליזים והצענו לבעליהם למכור את העוף הקפוא. נחלנו כישלון חרוץ כשאלה טענו שאין ביקוש לעוף הקפוא ושאינם מצויידים במקררים הדרושים לאחסנתו. לאחר שנוכחנו כי אין כל סיכוי לשנות את הרגלי המכירה של האטליזים, יזמנו ופיתחנו סוג חדש של חנויות מזון, שעיקר המכירה בהן תהיה מבוססת על מצרכים קפואים, ארוזים  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

ומאוחסנים בהקפאה עמוקה. תוך זמן קצר יחסית, השתנה המצב מן הקצה אל הקצה. כיום אנו מקבלים 5-6 פניות בשבוע, לתת חסותנו וסיוענו לשיווק "תנו עוף" גם באטליזים המוכנים לשם כך לתת דמות חדשה לחנויותיהם". בהמשך חולקו לצד העופות גם חוברות מתכונים שזכו להצלחה גדולה מאד.
בתחילת שנות ה-80 שבה תנובה לעסוק גם ביצור עופות.  בשנת 1984, במסגרת שינויים ארגוניים נוספים, הוקם בתנובה אגף הבשר, שריכז את תוצרת ושיווק הבקר, העופות וההודים והדגים, ומכאן שם משפחת המוצרים ששיווק בעד. תחת שם זה נארזו כל מוצרי האגף.
בתחילת שנות ה-90 ביטלה הממשלה את כל הסובסידיות בענף העופות, ובכך איבדה את השליטה עליו. השוק הוצף בעופות, המחירים ירדו והתחרות בין המשווקים נעשתה קשה יותר. כחלק מהשינויים הארגוניים שעברה תנובה בשנות ה-90 הוקמה ב-1994 חטיבת הבשר העצמאית, האחראית גם על מוצרי הפטם וההודו. החטיבה  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

עוסקת כיום במכירות והפצת מגוון רב של מוצרים - פטם והודו טריים וקפואים ומוצרי עוף מוגמרים ומעובדים - באמצעות 6 משחטות וחברת הבת תנובה גליל.

מאמא עוף
שנות ה-90 בתנובה עמדו בסימן מהפכת השיווק והמיתוג, שלא פסחה גם על ענף העופות. מאז הקמתה מימשה חטיבת הבשר תכנית המבוססת על כניסה לתחום המותגים, הגדלת סל המוצרים הממותגים והובלת מיתוג מוצרי העוף בישראל.
בסוף 1999 הושק "מאמא עוף" מותג העוף הטרי הראשון של תנובה, שחולל מהפיכה בשיווק מוצרי העוף בישראל. חברת מאמא עוף מקבוצת תנובה, פועלת מהמפעל של תנובה בקריית שמונה, תחת השם תנובה גליל. כיום מייצרת מאמא עוף (עוף הגליל) סדרה של מוצרי עוף שמשווקים במצב מצונן ומוכן לאכילה. עם הכניסה גם לתחום הקפוא, הצליחה מאמא עוף להגדיל את הקטגוריה ולקחת את ההובלה מהמתחרה ששלט עד אז בשוק.
לאתר מאמא  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

עוף

הודו
נושא שיווק ההודים בתנובה עלה על הפרק עם פתיחתה של משחטת הוד-חפר בשנת 1975, שהיתה המשחטה הראשונה שנבנתה לעיבוד הודים. בהמשך הצטרפו אליה משחטות מתמחות נוספות. עד אותה תקופה שיווקה תנובה תוצרת זו בעיקר לתעשיה ועתה שאפה לשווקה ישירות לצרכנים. האתגר השיווקי היה גדול מאד, שכן ההודו, בדומה לתרנגולת, נתפס כמוצר שקונים בשוק ותנובה פעלה להופכו למוצר ארוז, היגייני ומושך. בעקבות הצלחת השם והמוצר "תנו עוף", שהיה עוף קפוא ארוז, הוחלט לאמץ להודיים את השם "תנו הודו" עם ציור של טבח משופם מחייך. מתחת לשם הופיעה הסיסמא "בשר כבקשתך", שלימדה על מיתוגו כתחליף לבשר הבקר הקפוא המיובא. תוך שנתיים, ובסיוע מסע פרסום מחוייך, עלתה הכמות המשווקת מ-300 טון לחודש עד ל-2,000 טון ויותר.
בעקבות התפתחות הענף , הוחל לקראת סוף 1977 בארגון השיווק שלו וכל משחטות ההודים בהתיישבות העובדת  
להמשך הכתבה>> 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

נקשרו עם תנובה כמשווקת. אלא שהמפעלים הקיבוציים העדיפו לשווק את תוצרתם האיכותית ביותר בחו"ל ותנובה נשארה עם התוצרת הנחותה יותר. ביוזמת המנכ"ל יצחק לנדסמן נכנסה תנובה בשנות ה-80 גם ליצור ההודים. הוקמה שותפות א. ת. איצקוביץ תנובה שהיתה שיתוף פעולה פורה בין תנובה לאנשים פרטיים בעלי מדגריות איכותיות. בהמשך נכנסה תנובה כשותפה במספר משחטות נוספות וגם בחוות רבייה.
 
7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 |