ענפים נוספים

שנות ה-40 בתנובה עמדו בסימן תנופת עשייה בענף השימורים. תנובה שיווקה אז זיתים, מלפפונים כבושים, ריבות ומיץ עגבניות. ב- 1945 הסתיים בניין בית הכבישה "הזית", סמוך לשטח מחלבת תל יוסף, שותפות של תנובה בעלת רב המניות וארגון המשקים בעלי המטעים. "הזית" פעל עד למחצית השניה של שנות ה- 60, כשמשקי אזור עין חרוד- בית שאן הקימו לעצמם בית כבישה בבית שאן.
ב- 1946 הסתיים בניין בית החרושת לשימורי דגים "נון" בקבוצת נוה ים, בבעלות תנובה והקבוצה. השותפות החזיקה מעמד שנים אחדות עד שתנובה הפסיקה אותה, בהניחה כי הקבוצה תוכל לקיימו בעצמה. בשנת 1949 רכשה תנובה את בית החרושת לתרכיזים ומיצי פרי הדר "פרי פרי" ברחובות, ושינתה את שמו ל"פרי תנובה". מטרת הרכישה היתה למצוא פתרון לעודפי התוצרת החקלאית ולשווקם כשימורים. פרי תנובה עסק בעיקר בעיבוד פרי הדר והכנת מגוון רחב של מוצרים, החל מרכז מיץ פרי הדר טבעי, דרך שימורי פלחים ועד  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

לכוהל, שמן אתרי ועוד. רוב תוצרת המפעל הופנתה לייצוא וזכתה להצלחה גדולה תחת הסיסמא "WE BOTTLE SUNSHINE".
פרי תנובה שיווק שימורים גם לשוק המקומי, באמצעות מדור השימורים של תנובה. בין המוצרים: משקאות קלים בטעמים שונים תחת השם "הדרן", מיצים ממותקים בטעמים, ריבות, מלפפונים חמוצים, לפתנים, כוהל ועוד. מוצרי עגבניות היו מרכז הכובד השני של המפעל וכללו: מיץ, ממרח, עגבניות קלופות, רוטב פיצה וקטשופ.
 
2 | 1 |