ענף החלב

"את הגביעים מילאנו בעבודה ידנית".יחזקאל יעקב, מנהל מחלקת הגבינה, מחלבת תל אביב.
יחזקאל יעקב, עלה לארץ מעיראק בשנת 1950 וכעבור שנה התחיל לעבוד בתנובה, באתר פלורנטין, ברחיצת ארגזי גבינה.
"במחלקת הגבינה עיבדנו 30 אלף ליטר חלב ביממה. את הגבינה הכנסנו לבדים, והיינו מסננים את הנוזלים. בפלורנטין היו ברכות של 4,000 ליטר, ואת הגביעים מילאנו בעבודה ידנית. בתקופה שלא היה חלב לגבינות, פיטרו את העובדים בגלל חוסר באבקת חלב, וכשהגיעה הגבינה החזירו אותנו לעבודה. באותן השנים נשלחתי ע"י תנובה לביה"ס החקלאי בבית דגן כדי ללמוד שם 'לימודי חלב'. באמצע שנות ה-50 קיבלו בתנובה החלטה לייצר גבינת כנען, שבה אפס אחוזי שומן וחמיצות נמוכה. החיתוך והאריזה נעשו בעבודה ידנית. את גבינת הצאן ארזו בפחים, 30-40 אלף ליטר בשבוע. ב- 1954 התחלנו לייצר גבינה רכה עם ירקות פלפל ירוק, בצל, זיתים באריזות  
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 | 

ניר, ומאוחר יותר התחלנו לייצר את גבינת סביון באריזה אישית של 125 גרם. במיוחד אני זוכר שלושה ארועים בחיי המחלבה. הראשון היה השתתפות המחלבה בצעדת ירושלים, השני הוא ביקורו של יצחק בן צבי, נשיא המדינה השני במחלבה. במהלך הביקור הוא ראה שאנחנו עובדים עם אבקת חלב, ואמר שיגיע יום שבו הייצור יהיה רק עם חלב טהור... כחוויה מיוחדת זכורה לי אספקת הקוטג' לצי השישי האמריקאי, באריזות לבנות לא מסומנות... ".

"נרדמנו כשהבקבוקים רצים מול עיניינו".יוסף שמיר, מנהל מחלקת פיסטור וקבלת חלב, מחלבת תל אביב.
"התחלתי את עבודתי בתנובה בשנת 1951 בסניף סלמה. התחילו לייצר שם לבנייה. היו אלה ימי הצנע. לרוב עשו את המוצרים מאבקת חלב שהגיעה מאמריקה. היו מוסיפים להם חמאה מדרום אפריקה, והומוגנייזר היה מערבב את התמיסה. המקום והתנאים היו כל כך קשים, שפשוט לא התאימו לתעשיית החלב. לעובדים  
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 | 

ניתנה אז הוראה להרתיח את החלב בבית, מפני שלא היה פיסטור. כשעברנו לרחוב פלורנטין החלב הגיע בכדים. את הגבינה שם עשינו עם בדים, והיתה כף מיוחדת ששקלנו בה את הגבינה. בשנת 1954 עברנו למחלבה החדשה. בהתחלה היה בלבול ואף אחד לא ידע מה לעשות. ייצור החלב החל בהדרגה ובמשך הזמן העסק התחיל להשתכלל, וקבלת החלב נהייתה יותר מודרנית. ב- 1956 עברנו לאגף השני, ולאחר שקנו כמה מכונות למילוי בקבוקים, התחלנו למלא חלב בבקבוקים. אז לא ידענו מה זה משקל סגולי ואחוזי שומן, והוחלט לארגן לנו קורס במכוון וולקני. לאט לאט נהיינו המרכז למילוי חלב. היו בעיות שנבעו בשל כובד ארגזי העץ. הכל נפל ונשבר ואנשים חתכו את הידיים. הבקבוקים ש"רצו" מולנו עייפו את העיניים, והיינו נרדמים ליד המכונות. מילוי הבקבוקים, הפסטור והניקוי היו עתה ברמה יחסית גבוהה לעומת פלורנטין. לאחר מכן הובאו מכונות למילוי שקיות ובקושי הספקנו להכין את הכמויות הנדרשות..."  
להמשך הכתבה>> 4 | 3 | 2 | 1 | 

 
4 | 3 | 2 | 1 |