שנות ה-50 מצנע לשגשוג

שנות ה-50 בארץ נפתחו במצוקת צנע קשה וחלוקת מזון ע"פ קיצוב, שהקפדתה של תנובה על אכיפתו תרמה לתחושת היציבות בזמנים של חוסר בטחון. פנייתו של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב, להורדת מחירי הביצים, העופות, הקרפיונים והבננות, נענתה בחיוב ע"י תנובה, שתמכה בהגברת הפיקוח הממשלתי על שוק המזון כולו. מלחמתה של תנובה בשוק השחור כללה גם הטלת סנקציות על משקיה שמכרו לו את תוצרתם, ושיאן היה בהכרזה על שיטת הלינקינג לתוצרת הלול. השיטה יצרה קשר בין אספקת צרכי בעה"ח למשקים ע"י תנובה לבין מכירת כל תוצרת הלול בחזרה אליה. חידוש נוסף בענף בתחילת העשור - איחסון ביצים במחסני קירור לקראת הפסח כדי למנוע את בהלת הביצים השנתית - קבע את הדרך לטיפול בעודפי וחוסרי ביצים בשנים הבאות.
עודפים וחוסרים היו מנת חלקו גם של ענף הפירות והירקות. עם ביטול המחירים הרשמיים לירקות ב-1952 הורחבה מאד ההשקעה בגידולם. ב- 1949 שיווקה תנובה 28 אלף  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

טונות, וב- 1953 שווקו על ידה 89 אלף טונות גידול של פי יותר משלושה. אלא שהשוק לא היה מסוגל לקלוט את כל תוצרת הירקות ששווקה לו, ומשבר עודפים חמור נוצר בענף, שגם כך סבל מתנודות חריפות. משברי עודפים נוספים במהלך העשור, גם בענף החלב, שבו והכבידו על תנובה.
ב-1951 נענתה תנובה לפניית שר החקלאות פנחס לבון ולקחה חלק בהקמת חברת "בוסתן הכרמל", שארגנה מחדש את שיווק התוצרת הערבית בארץ. כעבור שנה, שוב בעקבות בקשת משרד החקלאות, החלה תנובה לרכז את ענף הבקר בארץ. במקביל היא החלה לשווק עופות נקיים ומוכנים לבישול, ובעקבות הניסיון המוצלח שהחל בחיפה, הקימה משחטות בת"א, י"ם וליד חיפה. אלא שההחדרה הארצית לשוק נתקלה בקשיים, משקים התחילו להקים משחטות אזוריות ובסוף שנות ה- 60 סגרה תנובה את המשחטות שלה.
לקראת סוף העשור הוכפל מספר סניפי תנובה בארץ ל-27, מספר העובדים  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

גדל פי חמישה והגיע ליותר משלושת אלפים איש, המחלבות והמחסנים טיפלו בכמות תוצרת הגדולה פי חמישה מאשר עשר שנים קודם לכן. בת"א פעלו למעלה מ-20 חנויות תנובה, וברחבי הארץ הופעלו יותר מ- 200 מזנוני תנובה. היקף השיווק לעומת ימי קום המדינה היה של פי שישה וחצי: בחלב פי שלושה וחצי, ביצים פי שמונה, עופות פי עשרה, דגים פי ארבעה, ירקות ופירות פי שישה.
 
3 | 2 | 1 |