1945-1936 שנות מלחמה

לאורך השנים התמודדה תנובה עם מציאות חקלאית כלכלית משתנה תדיר, ונדרשה לתת לה מענה מהיר ויסודי כאחת. בעניינים בעלי אופי ארגוני מובהק, נהגה תנובה להקים ועדות בדיקה פנימיות או לפנות לעזרתן של ועדות ציבוריות חיצוניות. אלה האחרונות הורכבו מנציגי תנועות ההתיישבות ואישים בעלי יוקרה ציבורית ותנועתית. תפקיד ועדות אלה היה לבדוק את הבעיות שהכבידו על הארגון ולהציע דרכים אופרטיביות לפתרונן. מרכז תנובה קיבל על עצמו את ביצוע ההמלצות, גם אם בסופו של דבר לא תמיד הן יצאו לפועל.
בסוף שנת 1937 הוקמה ע"י מרכז תנובה ועדת נפתלי, על שם העומד בראשה פרץ נפתלי, מנהל המכון לחקר הכלכלה שליד הסוכנות היהודית. הועדה נדרשה להתייחס לבעיות השיווק של תנובה, בשנה שבה עבר הישוב משבר כלכלי קשה, שגרם בין השאר גם לירידת התמורה ליצרנים.
הועדה חקרה את כל היבטי בעיות השיווק של תנובה ופרסמה את המלצותיה בראשית שנת 1939. בין השאר עמדה  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

הועדה על הצורך ביעול ושיפור הקשר שבין תנובה למשקים, ועל עקרון בחירת בעלי הכישורים ולא הקשרים לתפקידי הנהלה. המלצתה המסכמת היתה להפוך את שלושת הסניפים המחוזיים לאגודה ארצית אחת, ואם אין הדבר ניתן לביצוע אזי יש להגביר את סמכויות המרכז בשאלות שיווק וענייני כספים.
מרכז תנובה פעל לביצוע המלצת הועדה והרחיב את סמכויותיו כלפי המחוזות, אף כי הפיצול הארגוני למחוזות נפרדים נשאר בעינו עוד שנים ארוכות.
 
2 | 1 |