היסודות

בועידה הארצית בשנת 1952 אישרה תנובה את המלצת ועדת לוז והכריזה על תהליך מיזוג 3 התנובות המחוזיות - חיפה, תל אביב וירושלים - לקואופרטיב ארצי. בהתאם לתקנון החדש נבחר נחום ורלינסקי למנכ"ל תנובה. המיזוג יצא לדרך ב- 1953, בעוד שהטיפול בצדדים המשפטיים פורמאליים נמשך עוד שנים אחדות והסתיים רק בתחילת שנות ה-60.
בהתאם להמלצות הועדה הפכו שלושת מחוזות תנובה לסניפים מחוזיים ומספרם גדל. ממחוז חיפה הופרד האזור הצפוני והוקם סניף חדש בטבריה, שכלל את המשקים בעמק הירדן, הגליל התחתון והגליל העליון. מחוז ת"א הופרד מהמשקים מראשון לציון דרומה, וסניף מחוזי חדש הוקם ברחובות.
במרכז תנובה הוקמו מחלקות לחלב ומוצריו, לתוצרת הלול ולירקות, ומחלקות פונקציונאליות לענייני כספים, אריזה ועוד.
בשנת 1989, ראשית עידן התקשוב, החל בתנובה תהליך התכנסות: מחוז ירושלים נסגר ואוחד עם  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

מחוז הדרום, ונקרא מחוז הדרום וי"ם; ב- 1991 נסגר המחוז הדרומי החדש ואוחד עם מחוז ת"א, מה שצמצם את מספר המחוזות לשניים: חיפה ות"א. ב-1994 נסגר מחוז חיפה ואוחד עם מחוז ת"א, המחוז האחרון שפעל בתנובה עד סגירתו ב- 1995, אז נשאר מרכז תנובה בת"א כגוף המנהל היחיד.
אלא שהתפתחותה של תנובה והפיכתה לקונצרן המזון הגדול בישראל חייבו עוד שינויים ארגוניים מקיפים. בתהליך, ששיאו במחצית השנייה של שנות ה-90, התכנסה תנובה למבנה חדש של חטיבות: תשלובת החלב, חטיבת הבשר, חטיבת הביצים, אחזקות ירקות ופירות וחטיבת הנכסים. לכל חטיבה מונתה הנהלה עצמאית, הפועלת במסגרת המדיניות הכללית של תנובה.
 
2 | 1 |