שנות ה-70 חידושים בשיווק

ב- 1974 הסתערה תנובה על יעד חדש ישן שלה - שיווק עוף קפוא. שיווק עופות נקיים ומקוררים החל כבר באמצע שנות ה- 50 ובהמשך התפתח גם לשיווק עופות קפואים, אלא שבתחילת שנות ה- 70 עדיין סרבו 80% מהצרכנים לקנותו. העוף הקפוא סבל מתדמית שלילית של עוף זקן, שמן ובעל טעם לוואי. תוך שנתיים שינתה תנובה לחלוטין את תדמית המוצר והביאה לכך שלמעלה מ-50% מהעופות שנמכרו בארץ היו שלה.
כדי להפריך את התדמית השלילית יזמה תנובה מחקר בשיתוף אונ' ירושלים. 200 עקרות בית הוזמנו לארוחה בבית מלון, בה הוגשו להן מנות עוף - חלקן הוכנו מבשר עוף טרי וחלקן מקפוא. הטועמות התבקשו לזהות איזה עוף משתתף בכל מנה והתוצאות התפרסמו בעיתוני התקופה לא ניתן היה לזהות את מקור העוף או להבחין בהבדלי טעם בין הטרי לקפוא.
הצעד הבא ביצירת התדמית החדשה היה הכרזה על תחרות פומבית למציאת שם חדש למוצר, שבסופה הוחלט על השם "תנו עוף". העוף הוכנס לשקית כתומה  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

ועליה הסיסמא "העוף הצעיר בשקית הכתומה". המוצר החדש מותג כאיכותי ביותר - עוף צעיר, לא גדול מדי, דל שומן, שנשחט בתנאים סניטריים קפדניים ובפיקוח ווטרינרי, ונארז בתהליך הקפאה עמוקה מודרני.
נקודות המכירה היו אתגר נוסף בדרך להצלחת שיווק העוף הקפוא. ברוך מצנע מנהל "תנו עוף" בשנות ה- 70 סיפר: "עקרות הבית, מתוך הרגל של שנים, נהגו לערוך את קניותיהן בסופרמרקטים ואולם בשביל הבשר הלכו לאטליזים. הלכנו גם אנו בעקבותיהן אל האטליזים והצענו לבעליהם למכור את העוף הקפוא. נחלנו כישלון חרוץ כשאלה טענו שאין ביקוש לעוף הקפוא ושאינם מצויידים במקררים הדרושים לאחסנתו. לאחר שנוכחנו כי אין כל סיכוי לשנות את הרגלי המכירה של האטליזים, יזמנו ופיתחנו סוג חדש של חנויות מזון, שעיקר המכירה בהן תהיה מבוססת על מצרכים קפואים, ארוזים ומאוחסנים בהקפאה עמוקה. תוך זמן קצר יחסית, השתנה המצב מן הקצה אל הקצה. כיום אנו מקבלים 5-6 פניות בשבוע,  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

לתת חסותנו וסיוענו לשיווק "תנו עוף" גם באטליזים המוכנים לשם כך לתת דמות חדשה לחנויותיהם".
בהמשך חולקו לצד העופות גם חוברות מתכונים שזכו להצלחה גדולה מאד. בעקבות ההצלחה הגדולה של "תנו עוף" הושקו בשנות ה-70 גם "תנו הוד" ו"תנו דג". הדגים הקפואים הוצעו לצרכנים בעשרות צורות שונות, כולן קלות לטיפול במטבח הביתי.

 
3 | 2 | 1 |