1935- 1926 עשור ראשון

התחרות עם היבוא והנסיונות הראשונים לייצא תוצרת לחו"ל, עמדו גם הם על סדר יומה של תנובה בעשור הראשון לקיומה. בתחום היבוא היוותה החמאה האוסטרלית גורם תחרותי מכביד, עד למצב בו נוצרה מפולת במחירי החמאה. תחרות אחרת היתה כנגד השמנת המיובאת ממצרים, והפנייה לשלטונות המנדט בבקשה שיטילו מכסי מגן על התוצרת המקומית לא נענתה.
מרכז תנובה הכיר מראשית דרכו בחשיבות היצוא כאפיק התפתחות לאגודה ולחקלאות כולה בארץ. שוק הפירות והירקות בארץ לא הספיק לכל היצע התוצרת, מחיריה ירדו והעתיד נראה היה תלוי בשווקים בחו"ל. ב- 1930 נפתחה בקהיר חנות למכירת דבש באריזות שונות סיטונאיות וקמעונאיות. סוכן תנובה בקהיר היה סוחר מקומי יליד פ"ת, ואליו נשלח גם נציג מנהלל כדי לבדוק אפשרות ליצוא בננות. בנוסף הועלו הצעות ליצא למצרים גבינה משומרת, ובמידה שיעמדו לרשותה גם קרונות רכבת מקוררים, לנסות ליצא גם ביצים. הסוחרים הפרטיים בקהיר גילו  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

התעניינות בתוצרת הישראלית, אולם כל הרעיונות ליצוא למצרים נגוזו, ואיתם גם מכירת הדבש, כשממשלת מצרים הטילה ב-1931 מכסי מגן גבוהים על היבוא.
מדינות ערביות שכנות נוספות לבנון, סוריה וירדן קנו אף הן תוצרת תנובה, בעיקר ירקות ומעט תוצרת חלב, עד פרוץ המאורעות בארץ. באמצע שנוות ה-30 גדל השוק המקומי שקלט את רוב התוצרת ומדינות שונות הטילו הגבלות על היבוא, ותנובה שנחלה הצלחה ביצוא - עגבניות לוינה וענבים להודו לדוג' - הקטינה את נפח הפעילות בתחום.
בעקבות הגידול העצום בפרי ההדר בסוף שנות ה- 20, הוקמה ב- 1930 שותפות הית ליצוא הפרי לאנגליה. המשביר הביא את הקשרים עם קוני הפרי, קואופרטיבים באנגליה; יכין את פועלי האריזה היהודים, דבר נדיר בימים ההם; ותנובה את המשקים מגדלי פרי ההדר. השותפות גדלה והצליחה, והיתה הבסיס  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

להקמת תנובה אקספורט בשנת 1936, שלתוכה התמזגה הית.


 
3 | 2 | 1 |